גם צהל מאוד רוצה להכין את המלשבים לקראת המבחנים ליחידות המובחרות. 

גם צה''ל מאוד רוצה להכין את המלש''בים לקראת המבחנים ליחידות המובחרות.

הכנתם של בני נוער לקראת שירות היא משימה מורכבת, ולכן צה''ל מעודד את מערכת החינוך להטמיע את ערכי שעל בסיסם מושתת הצבא כבר בעת היות המועמד לשירות תלמיד בבית הספר התיכון.

צה"ל ושלוחותיו מנחים את מנהלי הבית הספר למנות מבין מוריו ''רכזי הכנה לצה''ל''. בנוסף, הצבא מוביל תוכנית הנקראת ''נכונות לשירות ומוכנות לצה''ל'' אשר מבוססת על חומרי למידה שנוסו ועובדו בהתאם לתפיסות החינוכיות המקובלות במינהל החברה והנוער, במינהל החינוך הדתי, בשירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ''י), בפיקוח על החינוך הגופני, באגף לתוכניות לימודים ובמערכות ההדרכה והחינוך של צה"ל.

הטמעת ערכי השירות בצבא נעשים בשלושה מישורים:

מישור הידע: כאשר המועמד מגיע לשירותו הצבאי, השאיפה היא שכבר יידע מה צפוי לו, היכן ישרת, במה כרוך התפקיד שבו יעסוק ומה נדרש ממנו. המטרה של הצבא שמידע מוקדם, עדכני ואמין באשר לתהליך המיון והגיוס, יאפשר למועמד להתמודד טוב יותר למול הצפוי לו ויקנה לו ביטחון לפני שינוי כה מהותי בחייו.

מישור החינוך הערכי: היות האזרח כפוף לחוקים ואילוצים הם אלו אשר מחייבים את המועמדים לשירות ביטחון להתייצב ביום הגיוס ולהיפרד מהחיים האזרחיים על מנת להבטיח את קיומה ובטחונה של מדינת ישראל. במישור החינוך הערכי, המועמד נחשף לתחושת מודעות לחובת הציות לפקודות הצבא ולאחריות האישית שלו כחייל. זהו גם המישור שמעודד ומבקש לפתח את הנכונות והמוטיבציה לשרת בתפקיד פיקודי ולשאת במילוי תפקידים משמעותיים.

המישור השלישי הוא יכולת ההסתגלות וההתנסות של המועמד. יכולתו של המועמד להסתגלות למצבים חדשים, שונים מאלה שהיה רגיל אליהם, תקבע במידה רבה את הצלחתו במסלול הצבאי. ההתנסויות השונות ועיבוד החוויות שהצטברו הם שלב משמעותי בפיתוחה של יכולת הסתגלות למצבים חדשים ובלתי מוכרים.

הכנה של אדם לתפקוד מסוים זהו למעשה כל מה שהצבא עושה מרגע שהמועמד נכנס בפתחו: קורסים, מסלולי מקצוע, הכשרות, לימודים ועוד. בכל אלו הצבא משקיע משאבים עצומים.

אנחנו נוטים לחשוב שהכל יקרה שם, ברגע שנתגייס. ש''הצבא'' יכשיר אותנו, ש''הצבא'' ילמד אותנו. נוח לנו לחשוב שהצבא – הגוף הגדול – יספק את הכל.

המציאות אינה כזו. הדברים אינם בדיוק מתנהלים כך.

אלו אשר באים לצבא עם ניסיון במילוי משימות מסוימות, בד"כ יצליחו יותר מאשר אחרים. על זה אינני חושב שיש חילוקי דעות. כך, הצבא יעדיף מועמד שיש לו ניסיון בפיתוח תוכנה להעסיקו בתחום המחשבים מאשר מועמד  שהצבא צריך להכשירו. אמנם, בשני המקרים הצבא יכשיר את המועמדים לתפקיד אבל כאשר שני המועמדים עומדים באופן שווה בתחילת המיונים, ברור לך את מי הצבא יעדיף לתפקיד. הלא כן?

בהכנה למבחני המיון, המועמד לומד כיצד להתנהל במבחנים הצפויים לו. אמנם, כאשר המועמד לומד להתנהל מול המבחנים הללו הוא עשוי להצליח בהם טוב יותר ממועמד שלא התאמן ולמד. אולם, הוא גם פיתח בתהליך האימון והלמידה את היכולות האמיתיות שלהן הוא נדרש. ומאחר וכך, הוא מתאים לתפקיד. נקודה.

אם אתה סבור שכמועמד, עדיף לך להגיע למבחני המיון החד פעמיים ללא הכנה, שיבושם לך. בהצלחה.

אני נפגש עם מועמדים רבים שהמוטיבציה שלהם להיות טייסים כה גבוהה, שהם מוכנים באמת ובתמים להתכונן למבחנים הללו כי הם מבינים את ההסתברות להצלחה. ולא כי הם מחפשים לדפוק את המערכת או לרמות. אם השירות הצבאי במסלולים שונים, כמו צוות אוויר, צוות ים, סיירות מובחרות וכיו"ב חשוב לך, אני מזמין אותך לעבור הכנה שכזאת. התפקוד שלך בעת המבחנים יהיה טוב יותר ללא ספק.

בהצלחה.